בתאריך 18.8.11, ברח' קריית ספר שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין קטנוע, הנהוג על ידי התובע לבין משאית, הנהוגה על ידי הנתבע והמבוטחת על ידי הצד השלישי.
בגין התאונה הגיש התובע את התובענה כנגד הנתבע ואילו הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד כלל חב' לביטוח בע"מ, המבטחת של המשאית.
חב' הביטוח קיבלה על עצמה אחריות לפיצוי בגין נזקי התאונה, ככל שייקבע כי הנתבע אחראי להם (עמ' 7 ש' 18 לפרוט').
הנני מקבלת כמהימנה עליי את גירסת התובע על אופן התרחש התאונה וקובעת כי זו ארעה כאשר הנתבע עצר את משאיתו במרכז הכביש כשהינו חוסם את אפשרות המשך התנועה בכביש ומיד לאחר מכן נהג את משאיתו לאחור ופגע בקטנוע שהיה בעצירה מאחורי המשאית.
הנני מקבלת את טענות התובע כי משהבחין במשאית הנוסעת לאחור, צפר לנהגה, אך זה לא שמע את צפירותיו והמשיך בנסיעה לאחור.
בשלב זה, משחש התובע כי מתקיימת סכנה שייפגע על ידי המשאית - קפץ מהקטנוע והמשאית אכן פגעה בקטנוע.
הנני דוחה כבלתי מהימנה עליי את גירסת הנתבע כאילו הקטנוע פגע במשאית מחמת שהתובע לא שמר מרחק הימנה וכי הוא, הנתבע, לא נסע כלל לאחור.
לעניין עדותו של העד מר חוסין שיך איסמעין, התרשמתי כי העד לא הבחין באילו נסיבות בדיוק התרחשה התאונה, כאשר היה עסוק בעבודתו ואף לדבריו שלו: "לא יודע היכן היתה המכה במשאית, ראיתי בן אדם נכנס במשאית וזה הכל".
כן העיד כי רוכב הקטנוע, התובע, נפל מעוצמת המכה.
כל זאת, כאשר התובע העיד כי לא נפל כלל וכי קפץ מהקטנוע עוד בטרם שהמשאית פגעה בקטנוע.
לעניין זה, נמצאה אף סתירה בין עדותו של הנתבע לעדותו של העד מטעמו וזאת לעניין אופן קרות התאונה, כאשר הנתבע העיד כי התאונה התרחשה לאחר שכבר התחיל בנסיעה קדימה וכי הוא נעצר רק לאחר שהעד קרא לו לעצור לאחר התאונה (עמ' 3 ש' 3-5 וש' 14 לפרוט').
מאידך, העד העיד כי המשאית היתה בעצירה בעת קרות התאונה.
הנתבע העיד כי כאשר על משאיתו לא מורכבת הרמסה, כגירסתו שלו, הינו רואה את כל הנעשה מאחוריו עד "נקודת אפס" (עמ' 4 ש' 7 לפרוט').
ברם, מסתבר כי למרות שהנתבע גרס כי הרמסה לא היתה מורכבת על משאיתו בעת קרות התאונה וזאת בניגוד לעדותו של התובע כי היתה מורכבת, לא ראה הנתבע את אשר ארע עד אשר ירד מהמשאית.
על בסיס כל הנ"ל, הנני קובעת כי הוכח שהנתבע נהג במשאיתו לאחור ברשלנות ובחוסר זהירות ופגע בקטנועו של התובע שהיה במצב של עצירה מאחוריו.
יש לציין כי בקלטת תק/4 שהגיש התובע לביהמ"ש, מתנהלת שיחה בין שניים בשפה הערבית, אך התובע לא המציא כל תרגום של השיחה ותימלול של הקלטת, כך שלא ניתן היה לקבוע על פיה ממצאים כלשהם.
הנני קובעת כי הוכח שבתאונה נגרמו לקטנוע נזקים בסך של 3,596 ש"ח, כעולה מדו"ח השמאי. כן נשא התובע בתשלום שכ"ט השמאי בסך של 701 ש"ח.
התובע הגיש אישור על היעדרותו במשך 5 ימי עבודה וזאת, לטענתו, עקב היות הקטנוע במוסך וכי בגין כך נגרם לו הפסד השתכרות בסך של 1,200 ש"ח.
התובע לא הגיש אישורים על גובה השתכרותו ועל ההפסד שנגרם לו בגין אותם 5 ימי עבודה, ברם, לקביעתי, לא עשה התובע דבר להקטנת נזקיו, כאשר יכול היה לפעול לקבלת קטנוע אחר, תוך תשלום בגינו, תשלום הנמוך מהפסד כולל של יום עבודה.